הצורך בבניית מתווה לבית ספר חילוני, עם דגש על החילוניות כערך, נובע מהדתת המערכת ומתן משקל עודף למרכיב הזהות היהודי, על היבטיו הדתיים-אמוניים, במדינה שבה אין הפרדת דת ממדינה.
מערכת החינוך הממלכתית הפכה ל"כלבויניק" המשרת ציבור הטרוגני ואינו מצליח לתת מענה ראוי לקבוצות הזהות השונות הנכנסות בשעריו. במיוחד נפגע מכך הציבור החילוני, שכן המערכת אינה מכירה בזהות חילונית מובחנת, מזלזלת בה ולא נותנת מענה ראוי לצרכי ההורים החילונים השולחים אליה את ילדיהם.
לו היתה מתקיימת כאן מערכת חינוך ציבורית כללית*, המדגישה את המשותף לכלל אזרחי המדינה ונותנת מקום לכלל הקבוצות התרבותיות במדינה לבוא לידי ביטוי ייחודי מבלי לקבוע נורמות ולכפות אותן על הכלל – לא היינו נזקקים ליוזמה זו.

*במדינה דמוקרטית ליברלית מתוקנת החינוך הציבורי הוא חינוך משותף לכולם. חינוך תרבותי ייחודי יכול להיעשות במספר דרכים, אך לצד החינוך המשותף ולא כתחליף לו.
כיוון שאנחנו לא מדינה מתוקנת, ושיטת הזרמים והמגזרים מקובעת בתרבות הפוליטית הישראלית ומוצאת ביטויה בתחומים רבים, אין לנו ברירה אלא לדרוש בינתיים לקחת חלק במשחק ולקבל את מנת חלקנו בחלוקת המשאבים המגזרית. זו המשמעות של הדרישה שלנו להכיר בנו כמגזר נפרד, הזכאי גם לזרם חינוך ייחודי.

המתווה כולל התייחסות לנקודות הבאות:
  • מטרת-על.
  • המטרה והסיפור שלנו.
  • היכולות הרצויות של הבוגר והבוגרת.
  • הגדרת האמצעים (תוכנית הלימודים; דפוס ההוראה הלמידה והחינוך: דרכי ההוראה והלמידה, דרכי לחינוך והתחנכות, שיטת ההערכה, המבנה הארגוני, האקלים החינוכי, התנאים הפיזיים).
  • סיכום.
עקרונות היסוד המשפיעים על התפיסה החינוכית שלנו:
  • חירות ואחריות
  • שווין מהותי ובחירה
  • חשיבה ביקורתי והטלת ספק: שאילת שאלות
לצד זה:
  • טיפוח קשרי קהילה
  • פיתוח וטיפוח מיומנויות
  • גיוון בחומרי למידה בדגש על מיומנויות חשיבה
  • חשיפה תרבותית
עקרונות אלו ייושמו בסביבה המטפחת ריבונות אישית, חשיבה ביקורתית וחמלה אנושית, לצד עידוד ההתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית, החברתית והמוטורית של כל ילד וילדה. סביבה המספקת מרחב לימודי בטוח, סקרן ומכיל – שבו כל ילד מרגיש שייך, אהוב ובעל קול.

לפירוט והרחבה - קראו במתווה
"האדם ותבונתו במרכז" במשמעות ההומניסטית: כל האינטראקציות של הפרט עם העולם הן אינטראקציות ישירות, ללא תיווך של אלוהות כלשהי. ההכרה בדבר החירות והאחריות של האדם בפעולותיו בעולם – מול עצמו, מול בני אדם אחרים ומול הסביבה והטבע הסובב אותו. המטרה איננה ניכור אינדיבידואליסטי אלא הכרת ערך האדם באשר הוא. האדם, כל אדם, כסובייקט.
ככלל – כל תוכן ראוי ללמידה ובלבד שיתווך באופן הולם ויקוימו עקרונות היסוד עליהם מושתתת הסביבה החינוכית אותה מבקש המתווה ליצור.
הסביבה החינוכית אותה אנו מציעים מתאימה לכל מי שמעוניין בחינוך הנותן משקל מרכזי למרכיב הזהות היסודי של כל אחד מאיתנו: היותנו אדם. אדם ריבוני. מתוך ההבנה הזו ניתן לצאת ולעסוק במרכיבי זהות נוספים ומגוונים, בהתאם לצורך ולאופי הקהילה אותה משרת המוסד החינוכי.

כיוון שהסיפור שלנו הוא סיפור של זהות – והזהות הזו היא זהות ישראלית וחילונית: הומניסטית, רציונלית, ליברלית – יש חשיבות רבה לכך שהציבור שיזין את הגן ואת בית הספר המציעים חינוך חילוני-ישראלי-הומניסטי, כמו גם סגלי ההוראה שיפעלו בהם, יגיעו אליהם מבחירה, מרצון ומתוך הזדהות עם מטרת החינוך והסיפור החינוכי שמלווה אותה.
המתווה מיועד להיות מיושם בכל שכבות החינוך - מגן ועד תיכון.